9הואיל והזכירו ספר בשבחו. דאל"כ פתח בתולדותיו וסיים בשבחיו ומפני שהפסיק בשבחיו חזר וכתב ויולד ואף על פי שכבר הוזכרו תולדותיו בפרשה העוברת חזר והזכירם פה להודיע שלא הוליד רק אלה כנרמז במלת אלה ולא שהוליד אחריהם בנים ובנות כחביריו ולא היו הגונים לבא אל התיבה רק אלה:10שעקר תולדותיהן כו'. ב"ר דמדכתב ספור שבחיו בכלל ספור תולדותיו למדנו שמעשיהן של צדיקים הן מכלל תולדותיהן ומדאקדמינהו למדנו שהם העיקר ומפני שתפש פה המתואר תמורת התואר חזר וכתב ויולד ומפני שהוצרך להזכיר תולדותיו המעשיים חזר והזכיר גם בניו אף על פי שהזכירם למעלה לכלול כל תולדותיו:11יש מרבותינו דורשין אותו לשבח כו' ויש דורשין אותו לגנאי. בפרק חלק ובב"ר לא הי' נחשב לכלום והא דכתיב נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם אלמא אפי' בדור של צדיקים הי' נחשב. י"ל מפני שנוצל נח בצדקתו מונה אותו עם אותם שהצילו נפשם בצדקתם אע"פ שאלו הי' בדורם לא הי' נחשב לכלום דאל"כ מאי שנא הני משאר צדיקי עולם שאמר המה בצדקתם ינצלו נפשם וכי יותר צדיקי' הם מכל שאר הצדיקי' אלא אותם שנצלו נפשם בצדקתם הוא דקא חשיב ומפני שהציל נפשו נח בצדקתו כמותם חשיב ליה בהדייהו ואף על פי ששניהם מודים שלא הי' צדיק גמור אלא לפי דורו דאל"כ מאי כ"ש דקאמר מ"מ בפירוש בדורותיו קא מפלגי מר סבר בדורותיו לשבוחיה הוא דאתא לומר אף בדורותיו שהיו רשעים והי' לו ללמד ממעשיהם הי' צדיק וכ"ש כו' ומר סבר לגנותו הוא דאתא לומר דוקא בדורותיו הי' צדיק אבל אלו הי' בדור צדיקים כו' אבל כ"ע מודו שאלו הי' בדור צדיקים והית' צדקתו כמו שהיתה בדורותיו לא הי' נחשב לכלום וכ"ע מודו שאלו הי' בדור צדיקי' הי' יותר צדיק שאינו דומה מי שגדל בתוך צדיקים למי שגדל בתוך רשעים כמו שדרשו גבי רבקה בת בתואל אחות לבן מפדן ארם להודיעך שבחה שהית' בת רשע ואחות רשע וממקו' רשע ולא למדה ממעשיהם ולפי זה דרשה דאת האלהים שהי' צריך סעד לתמכו דמשמע שלא הי' חזק באמונתו ודרשה דמפני מי המבול שהי' מקטני אמנה אתי אליבא דכ"ע א"נ מ"ד לשבח סובר שצדקתו היתה חשובה ג"כ בדורות של צדיקים אלא שאם הי' בדורות הצדיקים היתה יותר גדולה דיש צדיק יותר גדול מצדיק ומאן דאמר לגנאי סובר שצדקתו זאת אלו היתה בדורו של אברהם לא היפה נחשבת לכלום ולפי זה דרשא דמפני מי המבול ודרשא דאת האלהים אינן אלא אליביה. והא דדריש בדורותיו חד מינייהו לשבח וחד מינייהו לגנאי אף על פי שאין לו הכרע אם לגנאי או לשבת הוא משום דחד מינייהו סובר דבדורותיו אהיה דסמיך לי' קאי שמורה על הזמן לומר שזה המעשה הי' בזמן דורותיו שהיו רשעים וזהו לשבח בלי ספק כאלו אמר וכ"ש אלו היו בדור צדיקים וחד מינייהו סבר דבדורותיו אצדיק דלעיל מיניה קאי כאלו אמר צדיק בדורותיו שפי' צדיק לפי דורו וזהו לננאי בלי ספק:12ובאברהם הוא אומר אשר התהלכתי לפניו. פי' לבדו לא עמו:13נח הי' צריך סעד לתמכו. בב"ר פי' שהי' מתירא להתחבר עם אנשי דורו שלא ילמוד ממעשיהם מפני שלא הי' חזק באמונתו והי' מתבודד במקומות ההתבודדות הנקראים מקומות השם כאלו הי' עם השם אבל אברהם אבינו ע"ה שהי' חזק באמונתו לא הי' מתיירא שמא ילמוד ממעשה אנשי דורו והי' מתחבר עמהן ומוכיחן להכניסן באמונתו:14בלשון כבד. מבנין התפעל:15להבא. לצווי:16הופכו להבא. לעתיד:
